דבורה
עומר נולדה בקיבוץ מעוז חיים בשנת 1932. ב1955 היא עבדה כמורה ובו זמנית פרסה
בעיתון 'דבר לילדים' סדרה של סיפורים. סיפורים אלו פורסמו מאוחר יותר בספר 'דפי
תמר'. במהלך שנות חייה עומר פרסמה עשרות סיפורים לילדים ולנוער. בשנת 2006 זכתה
בפרס ישראל על תרומתה לתרבות הישראלית.
בראיון
שנערך עמה בשנת 1971 עומר מספרת שאמנם קל לה לכתוב אבל היא לא תמיד רצתה להיות
סופרת, וחשבה אולי להיות סנדלרית. רבים מספריה מבוססים על אנשים שהכירה או על
אירועים היסטוריים. היא האמינה שאפשר ורצוי לדבר עם ילדים על כל נושא שבעולם, גם
אם הוא לא נעים[1].
לכבוד
יום הולדתה ריכזנו כמה המלצות על ספריה:
1.
'מגדל של קביות בניתי' ו- 'הנשיקה שהלכה
לאיבוד': שתי אסופות של סיפורים קצרים. 'קוביות' מיועד לבני השנה עד השלוש ואילו
'הנשיקה' מיועד לבני השלוש ומעלה. הסיפורים בשני הספרים נועדו לעודד את אהבת
הקריאה כבר מגיל צעיר.
2.
'כל מה שהיה (אולי) וכל מה שקרה (כמעט)
לקרשינדו ולי': אבא של חנה'לה נוסע לצבא וכדי שחנה'לה לא תתגעגע אליו הוא משאיר אצלה
את הגמד קרשינדו. קרשינדו וחנה'לה יוצאים למסע הרפתקאות מופלא בדרכם לכוכב
החלומות. סיפור מקסים על החשיבות של הדמיון בחיי היום יום.
3.
'שרה גיבורת ניל"י': סיפורה של שרה
אהרונסון, אחת ממנהיגות ניל"י, ארגון שהוקם בזמן מלחמת העולם הראשונה על מנת
לעזור לבריטים להילחם בתורכים. הספר והא חלק מהסדרה 'נועזים', כל ספר עוסק בדמות
היסטורית חשובה. ספר מרגש ונוגע ללב. אחד מספריה האהובים ביותר של עומר.
4.
'דמעות של אש': ספר נוסף בסדרת 'נועזים'. מספר
את סיפורה של צביה לובטקין שהייתה אחת מהלוחמות במרד גטו ורשה במלחמת העולם
השנייה. על כתיבת ספר זה זכתה עומר בעיטור הכבוד על שם אנדרסן.
[1] http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_Heb/SharedView.Article.aspx?parm=zAlpD50V5iDNTXYLW4RvIUIBX6hNBV0ipX4zXn5uiOcPuY7GNqcDLcPqU6%2BF6ahjYw%3D%3D&mode=image&href=DAV%2f1971%2f08%2f18&page=9&rtl=true
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה