רוב הסיפורים והספרים מתרחשים במקום מסוים. חלק מתרחשים בעיר, חלק
בכפר, חלק בחצר מלכות של מלך היסטורי וחלק בחצר מלכות דמיונית לחלוטין. יש כל כך
הרבה דברים שאפשר לכתוב על מקומות וספרים אבל הפעם נתמקד ברחובות שונים שמופיעים
בספרים לילדים ולנוער.
אפשר לחלק את הרחובות שמופיעים בספרים לרחובות קיימים ורחובות
מומצאים. רחוב ארנון לדוגמא, מהספר "ידידי מרחוב ארנון". לאה גולדברג
אכן התגוררה בבית מספר 15 ברחוב ארנון. ארבעת הסיפורים שמופיעים בספר מבוססים על
ילדים שבאמת התגוררו בבניין. הדוגמא של לאה גולדברג היא דוגמא מיוחדת מכיוון
שפעמים רבות סופרים ישתמשו בכתובות קיימות בשביל סיפורים מהדמיון, שלא קשורים
לדיירים שמתגוררים שם. "ברחוב ירמיהו" מספר על משפחה שגרה ברחוב ירמיהו
בתל אביב שאוהבת מאוד שקט ושלווה. במקרה זה ברור שמדובר במשפחה בדיונית מכיוון שלא
מצוין מספר בית והחנויות אשר מתוארות לא קיימות במציאות.
לפעמים ישנן פעמים בהם הרחובות הם מומצאים ודמיוניים כמו במקרה של רחוב
העפיפונים הכחולים בספרה של שלומית כהן אסיף. אבל, לפעמים המציאות והדמיון
מתערבבים זה עם זה. דוגמא אחת היא הרחוב בוא מתגורר הבלש הספרותי המפורסם ביותר:
שרלוק הולמס. לפי הסופר ארתור קונן דויל, שרלוק הולמס מתגורר ברחוב בייקר מספר 221
ב, דויל בחר בכוונה רחוב שקיים אך בית שלא קיים. בזמן כתיבת הספר מספרי הבתים
ברחוב בייקר הגיעו רק עד 85. בשנת 1935, 45 שנה לאחר פירסום הספר הראשון של שרלוק
הולמס, נוספו עוד בניינים לרחוב ואז נוסף גם מספר 221. במקום נפתח בנק אשר היה
מקבל מכתבים מעריצים עבור שרלוק הולמס.
רחוב בייקר הוא לא הרחוב היחיד שהופיע קודם בעולם הדמיון ואחר כך
הופיע כרחוב קיים. לדוגמא רחוב סומסום. מי לא מכיר את הסדרה המפורסמת? אבל האם
ידעתם שבאור יהודה ישנו רחוב סומסום? ברחוב לא התגוררו הרבה אנשים ולא היה לו שם,
אחד הדיירים פנה למועצה שנתנה לו את הזכות להחליט מה יהיה שם הרחוב בתנאי שיבחר שם
מהחי או מהצומח, הדייר בחר לתת לסומסום את הכבוד. כיום הוא קצת מתחרט על ההחלטה
מכיוון ששלט הרחוב נעלם כל הזמן באופן מסתורי ובלתי ניתן להסבר...
