יום רביעי, 7 בדצמבר 2016

אליס בארץ הפלאות


"אליס בארץ הפלאות" יצא לאור בשנת 1865 (לפני 151 שנה), את הספר כתב לואיס קרול. הסיפור הפנטסטי על אליס שמוצאת את דרכה לארץ מופלאה בה מאכלים יכולים לשנות את גודלה וחתולים מחייכים וכולם בה משוגעים, היה הצלחה מסחררת מהרגע שיצא וגם היום נחשב לקלסיקה. את הספר קרול כתב ונתן במתנה לילדה בשם אליס לידל, הוא קרא לספר "הרפתקאות אליס מתחת לבטן האדמה" ואף אייר אותו. ברשומה הזאת נתמקד בגרסאות השונות שיצאו לספר, ובעיקר באיורים. האיורים שנראה הם של הפרק 'ברכת הדמעות': "...היא טבלה עד סנטרה במים מלוחים. המחשבה הראשונה שעלתה בראשה היתה שהיא נפלה איכשהו לתוך הים, "ובמקרה כזה אוכל לחזור ברכבת," אמרה לעצמה...ואולם במהרה גילתה שהיא נמצאת בתוך ברכת הדמעות שהזילה כשגובהה היה כמעט שלושה מטרים." (עמוד 27, "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות - הספר המוער")
את כל הספרים שנזכיר אפשר למצוא בספריה, אבל חלקם הם לעיון בלבד בספריה (אי אפשר לקחת הביתה)


איור של לואיס קרול

הספר התקבל באהבה רבה על ידי ילדי המשפחה ולכן קרול החליט להוציא את הספר לאור בצורה מוסדרת. הוא שינה קצת את העלילה ופנה לג'ון טניאל שיאייר את המהדורה המודפסת. טניאל היה מפורסם באותם שנים בגלל הקריקטורות הפוליטיות שצייר, שני הספרים של אליס (ארץ הפלאות ומבעד למראה) היו שני ספרי הילדים היחידים שאייר.

איור של ג'ון טניאל 
"אליס בארץ הפלאות" התקבל באהבה רבה גם בקהל קוראים גדול יותר. ההצלחה שלו הייתה גדולה כל כך שהוא עובד למחזה (כמו שהיום רבי מכר הופכים לסרטים). בעקבות ההצלחה קרול החליט להתאים את הספר לילדים בגיל הגן ולכן הוא קיצר אותו קצת והוציא אותו תחת השם The nursery alice (אליס של חדר הילדים) ואת האיורים הוציאו בצבע ולא בשחור לבן. 

איור של ג'ון טניאל בצבע


כמו שכבר נאמר ילדים מאוד אהבו את הספר ואחד מהילדים האלה היה ארתור רקהאם. רקהאם הוא אחד מהמאיירים הבריטים החשובים ביותר והוא ידוע בעיקר באיורים שלו למעשיות. רקהאם הכיר את הספר מגיל צעיר וב 1907 (כשפג התוקף של זכויות היוצרים) פירסם איורים משלו לספר. שימו לב שרקהאם בחר לאייר את ברכת הדמעות עם כל החיות שנפלו לתוכה ולא רק עם העכבר כפי שקרול וטניאל איירו.

איור של ארתור רקהאם 
בשנת 1951 דיסני הוציא את הסרט המציור המבוסס על הספר המקורי. אליס שלהם מושפעת מהאיורים של טניאל אבל היא נראית מודרנית יותר. באיור ברכת הדמעות נראית סוערת מאוד ואפילו אפשר לראות עננים, למרות שהברכה, בגרסה של דיסני, נמצאת בתוך חדר. בניגוד לשאר התמונות, אנחנו לא רואים את הפנים של אליס ולכן קשה לנו לדעת מה היא מרגישה. כמו כן, באיור הזה אנחנו לא רואים את העכבר.


איור של דיסני 
בשנת 1988 הוציא הסופר והמאייר אנתוני בראון את הספר עם איורים שלו. אם תסתכלו בתמונה תראו שיש בה גם את המניפה והכפפות של הארנב שאליס החזיקה לפני שנפלה לברכה (כשאליס הייתה גבוהה היא השתמשה בה והתחילה לקטון). בנוסף, בראון ידוע בעיקר בציורי הגורילות והשימפנזים שלו וגם פה מופיע גורילה למרות שהיא לא מוזכרת בטקסט.

איור של אנתוני בראון
 בשנת 1999 הוציאה המאיירת הלן אוקסנברי גם היא את הספר עם איורים שלה. אצל אוקסנברי אליס נראית צעירה יותר מהאיורים האחרים, ואף נראה כאילו המים עמוקים יותר מבשאר האיורים. העכבר, שמופיע בהרבה מהאיורים האחרים, נראה מבוהל וממש קופץ החוצה מתוך המים. (בסיפור אליס מבהילה אותו כשהיא מדברת על כלבים וחתולים)
איור של הלן אוקסנברי
בשנת 2010 הוציאה אמה צ'יצ'סטר קלרק את הסיפור וכמו קרול, גם היא החליטה להתאים אותו לילדים קטנים יותר. היא הוסיפה גם את האיורים שלה. בתמונה שלה ברכת הדמעות נראית מאוד רדודה, קצת לא ברור איך אליס יכלה לחשוב שהיא נפלה לים... אליס אפילו נראית קצת משועממת מכל מה שקורה סביבה.

איור של אמה צ'יצ'סטר קלרק

ואחרון חביב הוא ספר פופ אפ של רוברט סבודה. ספרי פופ אפ הם ספרים שנפתחים והתמונות יוצאות החוצה מהדף. בגרסה שלו לסיפור, ברכת הדמעות מופיעה רק בקטע קצר בספר אבל אם מזיזים את הדף, זה נראה כאילו אליס שוחה. 


ספר פופ אפ של רוברט סבודה






אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה