מקומות וספרים: ממלכות דמיוניות

ברשומה הקודמת סיפרנו לכם על ספרים שעוסקים ברחובות שאפשר למצוא אותם גם בעולם האמיתי. הפעם נספר על ספרים שעוסקים בממלכות דמיוניות.

אגדות ומעשיות רבות מתרחשות  במקומות מדומיינים שלא תמיד ברור איפה הם נמצאים בדיוק. לדוגמא המעשייה של מיכאל אנדה "מעשה בקדירה ומצקת" בה מסופר על שתי ממלכות שכנות שלא מסוגלות לשתף פעולה ביניהן. או "המלחמה האיומה על החמאה" של דוקטור סוס מסופר על שתי ממלכות: ממלכת היוקים וממלכת הפוקים שנמצאים כבר שנים במלחמה קשה שנגרמה משאלה פשוטה: על איזה צד של הלחם יש למרוח חמאה? אבל אנחנו לא יכולים להבין איפה כל המקומות האלה נמצאים, אנחנו אפילו לא יכולים להיות בטוחים שמדובר במקומות על כדור הארץ.

  

אפשר גם לדמיין ערים ומקומות שנמצאים בכלל בחלל, בכוכב אחר כמו לדוגמא הספר המצחיק "נסיכה לא לאכילה" של ג'יליאן רוג'רסון, מתרחש בכוכב אחר ששם מאוד אוהבים לאכול שוקולד אבל יום אחד חייזרים חוטפים את המלך מרשמלו! איזה מזל שהנסיכה ספגטי היא כל כך חכמה ויודעת בדיוק איך להחזיר את אבא שלה בריא ושלם.

בספרים שמיועדים לילדים קצת יותר גדולים, הספרים שעוסקים במקומות מדומיינים מתחילים להכיל יותר פרטים על הסביבה. אולי לא ברור בדיוק איפה הממלכות האלה נמצאות אבל יש הוראות הגעה. לדוגמא ארץ לעולם לא מהספר "פיטר פן" מאת ג'יימס בארי נמצאת קרוב לכוכבים וסמוך לזריחה. ארץ הפלאות מהספר "אליס בארץ הפלאות" של לואיס קרול נמצאת איפשהו מתחת לאדמה וכל מה שצריך לעשות בשביל להגיע לנרניה מהספרים של ק.ס לואיס זה פשוט למצוא את הארון הנכון.

לפעמים ממלכות דמיוניות לא צריכות להיות קסומות בכלל, ממלכת פלורין בה מתרחשת עלילת הספר "הנסיכה הקסומה" של וילאם גולדמן היא ממלכת דמיונית אבל התיאורים שהסופר נותן גורמים לה להראות כמו ממלכה אמתית באירופה. בסדרת הספרים של יומני הנסיכה מאת מג קאבוט, גיבורת הספרים מיה, מגלה שהיא יורשת העצר של ממלכה דמיונית בשם ג'נוביה שנמצאת באירופה.

מקומות וספרים: רחובות

רוב הסיפורים והספרים מתרחשים במקום מסוים. חלק מתרחשים בעיר, חלק בכפר, חלק בחצר מלכות של מלך היסטורי וחלק בחצר מלכות דמיונית לחלוטין. יש כל כך הרבה דברים שאפשר לכתוב על מקומות וספרים אבל הפעם נתמקד ברחובות שונים שמופיעים בספרים לילדים ולנוער.

אפשר לחלק את הרחובות שמופיעים בספרים לרחובות קיימים ורחובות מומצאים. רחוב ארנון לדוגמא, מהספר "ידידי מרחוב ארנון". לאה גולדברג אכן התגוררה בבית מספר 15 ברחוב ארנון. ארבעת הסיפורים שמופיעים בספר מבוססים על ילדים שבאמת התגוררו בבניין. הדוגמא של לאה גולדברג היא דוגמא מיוחדת מכיוון שפעמים רבות סופרים ישתמשו בכתובות קיימות בשביל סיפורים מהדמיון, שלא קשורים לדיירים שמתגוררים שם. "ברחוב ירמיהו" מספר על משפחה שגרה ברחוב ירמיהו בתל אביב שאוהבת מאוד שקט ושלווה. במקרה זה ברור שמדובר במשפחה בדיונית מכיוון שלא מצוין מספר בית והחנויות אשר מתוארות לא קיימות במציאות.

 

 

לפעמים ישנן פעמים בהם הרחובות הם מומצאים ודמיוניים כמו במקרה של רחוב העפיפונים הכחולים בספרה של שלומית כהן אסיף. אבל, לפעמים המציאות והדמיון מתערבבים זה עם זה. דוגמא אחת היא הרחוב בוא מתגורר הבלש הספרותי המפורסם ביותר: שרלוק הולמס. לפי הסופר ארתור קונן דויל, שרלוק הולמס מתגורר ברחוב בייקר מספר 221 ב, דויל בחר בכוונה רחוב שקיים אך בית שלא קיים. בזמן כתיבת הספר מספרי הבתים ברחוב בייקר הגיעו רק עד 85. בשנת 1935, 45 שנה לאחר פירסום הספר הראשון של שרלוק הולמס, נוספו עוד בניינים לרחוב ואז נוסף גם מספר 221. במקום נפתח בנק אשר היה מקבל מכתבים מעריצים עבור שרלוק הולמס.  

רחוב בייקר הוא לא הרחוב היחיד שהופיע קודם בעולם הדמיון ואחר כך הופיע כרחוב קיים. לדוגמא רחוב סומסום. מי לא מכיר את הסדרה המפורסמת? אבל האם ידעתם שבאור יהודה ישנו רחוב סומסום? ברחוב לא התגוררו הרבה אנשים ולא היה לו שם, אחד הדיירים פנה למועצה שנתנה לו את הזכות להחליט מה יהיה שם הרחוב בתנאי שיבחר שם מהחי או מהצומח, הדייר בחר לתת לסומסום את הכבוד. כיום הוא קצת מתחרט על ההחלטה מכיוון ששלט הרחוב נעלם כל הזמן באופן מסתורי ובלתי ניתן להסבר...